בכל כמה שנים יוצא דו"ח עם הנתונים העגומים של קריאה בקרב ילדים ונוער ומביע חשש לעתיד הקריאה. אנחנו בסיפור פשוט כבר יודעות מזמן שהמפתח לקריאה של ילדים ונוער נמצא בבית, ובכוחם של ההורים לשנות את הנתון הזה, לפחות אצלך בבית.

 

הילדים והנוער של היום נולדו לעולם דיגיטלי, הם מוקפים מסכים מרגע שהם נולדו, הם צורכים את המידע שלהם מהמסך, את הבידור שלהם, חלק גדול מהלימודים מתבצע מול מסך, כבר בבית הספר היסודי, הקשר עם החברים מבוסס על המסכים (גם אם נפגשים, זה קודם מתואם באריכות בווטסאפ). המקום האדיר שמסכים וטכנולוגיה תופסים בחיינו ובחיי ילדינו חייב לבוא על חשבון משהו. הראשונים שנדחקו הצידה היו הספרים, ספרי הקריאה מכל סוג.

זה נכון גם עבור מבוגרים, וזה חמור שבעתיים אצל ילדים ונוער. איך בכל זאת גורמים לילדים ונוער להתחיל לקרוא, ולא רק את ההודעות בטלפון?

 

למה בכלל כדאי לעודד ילדים לקרוא

כן, זו נשמעת לנו שאלה מוזרה כל פעם מחדש, כי בסיפור פשוט היתרונות של הקריאה נראים לנו כל כך ברורים שאנחנו אפילו לא יודעים מאיפה להתחיל.

אז רק נספר לכם, שמחקרים מקיפים ומעמיקים שנעשו ברחבי העולם גילו כמה עובדות מדהימות על קריאת ספרים:

קריאת ספרים באופן קבוע מגבירה את מנת המשכל והיכולות הקוגניטיביות, מורידה לחץ וסטרס (כמה זה חשוב בימינו, גם לילדים ונוער), משפרת את אוצר המילים, משפרת את האינטליגנציה הרגשית, ואפילו מאריכה את תוחלת החיים. ויש עוד.

הכל מגובה במחקרים מדעיים ועם תוצאות מוכחות בשטח. מרגיש לנו שהטיעון של למה כדאי לקרוא ספרים כבר די ברור. כדאי להסביר חלק מהדברים האלה לילדים, כי באופן וודאי הם ישאלו אתכם למה הם צריכים לקרוא...

 

לא בכוח

העקרון הראשון והמאוד חשוב בהקניית הרגלי קריאה לילדים הוא – לא לעשות את זה בכוח. אם ננסה להכריח אותם לקרוא, בניגוד לרצונם, ונקבע להם זמן בו הם מחויבים לקרוא, הקריאה תתויג אצלם במוח כמטלה נוראית שחייבים לעשות, או במילים אחרות – הם ישנאו את זה.

אז איך כן? מהכיוון החיובי, השיגו שיתוף פעולה, מותר להציע תגמול סמלי (מי אמר גלידה?) על ציוני דרך מסוימים, הסבירו להם את היתרונות בקריאה, הלהיבו אותם על ספרים מסוימים, בקשו שיתוף פעולה מהמורה אם היא דמות משמעותית עבור הילד.

רק חשוב להקפיד שהכל נעשה בגישה חיובית והקריאה לא הופכת להיות מטלה שנואה.

 

תנו דוגמה אישית

זה לא חוכמה לרצות שהילדים יקראו אם אנחנו לא עושים את זה בעצמנו. דוגמה אישית במקרה הזה חשובה מאד. קראו ספרים במקום מרכזי בבית, בו הילדים רואים אתכם. הניחו את הספר שלכם עם הסימנייה במקומות בהם הילדים יתקלו בו, ספרו כדרך אגב על "משהו שקראתי בספר" או הזכירו ש"בספר שאני קורא עכשיו, יש ...".

כמו בכל כך הרבה תחומים, מה שאנחנו עושים ועושות משפיע הרבה יותר ממה שאנחנו אומרים.

ואם אתם בעצמכם לא אנשים קוראים, אבל רוצים "לתקן" את זה אצל הילדים?

טפלו קודם בעצמכםן, תתחילו לקרוא. לא יודעים ויודעות איך? יש לנו כמה עצות במאמר איך להתחיל לקרוא ספרים

 

הקריאו לילדים

לא רק ספרי ילדים כסיפור לפני השינה. אפשר להקריא גם לילדים גדולים יותר, וקריאה משותפת של "הארי פוטר" הפכה כמעט לספורט לאומי.

אם יש לך ילדים קטנים, אז סיפור לפני השינה בהחלט מומלץ, אך גם קריאה משותפת של ספרים לנוער היא מומלצת. הורים רבים חוששים שאם הם ימשיכו להקריא ספרים גם לבני הנוער, אז זה ימנע מהם לקרוא בכוחות עצמם. אבל ההיפך הוא הנכון, ברור שאתם לא מקריאים להם במקומם, אתם מייצרים זמן איכות עם הילדים שבמוקד שלו יש ספר, ילד והורה, אין מסר טוב מזה כדי להעלות את קרנם של הספרים בעיני הילדים.

 

שבו איתם, הקדישו להם זמן

ילדים רבים רואים בקריאה סוג של מטלה, והתחושה כאילו הם נשלחו לעשות מטלה לבדם מעוררת המון אנטגוניזם משיגה את ההפוך מזה שאנחנו מחפשים.

לכן, אל "תשלחו" אותם לקרוא, אלא שבו איתם בזמן שהם קוראים.

אפשר לעשות את זה בכל מיני צורות. אצל ילדים צעירים כדאי לתת להם לקרוא בקול רם, לא בשביל לתקן אותם אלא יותר כדי שלכם תהיה תמונת מצב על יכולות הקריאה שלהם.

אצל ילדים מבוגרים יותר אפשר לעשות "זמן קריאה משותף" בו כל אחד יושב עם הספר שלו וקורא.

 

הפכו את הספר עצמו לחוויה משותפת

מתאים יותר לילדים בוגרים יותר ולנוער. בחרו את אחד הספרים המומלצים לילדים ונוער, וגם אם ספרים לנוער זה ז'אנר שהפסקתם לקרוא לפני כמה עשרות שנים, קראו את אותו הספר במקביל לילדכם, עכשיו אתם יכולים לדבר ביחד על הספר, להחליף רעיונות, להתייחס לדמויות, לפתח שפה פנימית שלכם ועוד.

זו חוויה עוצמתית מאד בגיל ההתבגרות, ולבד מעידוד הקריאה יש פה חיזוק משמעותי של הקשר ויצירת תרבות של שיח פתוח שהיא חשובה מאד.

 

בלי שיפוטיות

אנחנו יודעות, יש סיכוי שבחירת הספרים של הילדים שלכם לא תכלול את אנה קארנינה וגם לא את מאה שנים של בדידות.

זה בסדר, ראשית, זכרו שהם עדיין ילדים. שנית, זכרו מה חשוב באמת – פיתוח מיומנויות קריאה, פיתוח הרגלים, גישה חיובית לקריאה וספרים.

אם הם רוצים לקרוא "קפטן תחתונים" או קומיקס שבמרכזו איש עם ראש של כלב. תנו להם ופרגנו להם על זה. אל תנסו לשנות את דעתם ולא להמליץ להם על "משהו יותר מתאים". כל ביקורת כזו על הבחירה שלהם עלולה להיות מתורגמת לחיבור של ביקורת עם קריאה ולהרחיק אותם מהספרים.

 

תרבות לפני הטכניקות

שמתםן לב שכמעט ולא דיברנו על טכניקות ספציפיות איך לעודד ילדים ונוער לקרוא יותר?

זה מפני שהתרבות, הדוגמה האישית, השיח סביב קריאה וספרים והחוויות שנצליח לייצר חשובים הרבה יותר. רוצים ורוצות להקנות לילדיכם הרגלים מצוינים של קריאת ספרים? זה קל יותר כשתהפכו להיות באמת "בית קורא".